בלוג · שיקום אשראי בכנות

מה זה דירוג אשראי בישראל ואיך הוא נקבע

אם נדחית ממשכנתא, חשבון הבנק שלך הוגבל, או קיבלת הצעת הלוואה בריבית גבוהה במיוחד, סביר שכבר נתקלת במונח "דירוג אשראי" או "נתוני אשראי" ולא לגמרי הבנת מה עומד מאחוריו. זה בסדר גמור. רוב האנשים בישראל שומעים על המערכת הזו רק כשהיא כבר עומדת בדרכם. במאמר הזה נסביר בבהירות, בלי מילים גדולות ובלי מיתוסים, מה זה בעצם דירוג אשראי, מי אוסף את המידע עליך, מה משפיע עליו, ומה ההבדל החשוב בין "נתוני אשראי" לבין "דירוג אשראי" שכמעט אף אחד לא טורח להסביר.

קודם כל: נתוני אשראי הם לא ציון, הם תמונה

בישראל פועלת מערכת נתוני אשראי לאומית מכוח חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016, שמרכזת מידע פיננסי על אזרחים. חשוב להבין: המערכת לא נולדה כדי "להעניש" אנשים. המטרה המוצהרת שלה הפוכה. לפני קיומה, מי שלא היה לקוח ותיק ומוכר של בנק מסוים התקשה להוכיח שהוא לווה אמין. המערכת נועדה לאפשר גם למי שאין לו היסטוריה בבנק מסוים לקבל אשראי על בסיס ההתנהלות הכוללת שלו, ולהגביר את התחרות בשוק.

בלב המערכת עומד מאגר נתוני אשראי שמנוהל על ידי בנק ישראל. אל המאגר הזה זורם מידע ממקורות שונים: בנקים, חברות כרטיסי אשראי, גופים חוץ-בנקאיים נותני אשראי, וגורמים נוספים שהחוק מחייב או מתיר להם לדווח. המידע הזה הוא "נתוני האשראי" שלך, והוא בעצם תמונת מצב של ההתנהלות הפיננסית שלך לאורך זמן.

מי מחזיק את המידע ומי מחשב את הדירוג

כאן נמצאת אחת הנקודות שהכי מבלבלות אנשים, אז נפרק אותה לאט. ישנם שני סוגי שחקנים:

• בנק ישראל מנהל את המאגר המרכזי שאליו זורם המידע הגולמי. הוא הרגולטור והגוף שמרכז את הנתונים.
• לשכות אשראי הן חברות פרטיות שקיבלו רישיון ופועלות תחת פיקוח בנק ישראל. הן אלו שמקבלות גישה לנתונים מהמאגר (בכפוף להסכמתך או לבקשתך), ומפיקות מהם דוחות אשראי ולעיתים גם דירוג אשראי מספרי.

במילים פשוטות: בנק ישראל אוסף את חומרי הגלם, ולשכות האשראי הפרטיות הן שמעבדות אותם למוצר שגוף עסקי כמו בנק או חברת מימון רואה כשהוא בוחן בקשה שלך. נדגיש נקודה חשובה ביושר: גם אנחנו וגם כל גורם פרטי אחר איננו "מאושרים" או "מפוקחים" על ידי בנק ישראל. הפיקוח של בנק ישראל חל על המאגר ועל לשכות האשראי המורשות, לא על יועצים או חברות שירות.

ההבדל בין נתוני אשראי לבין דירוג אשראי

זה אולי החלק החשוב ביותר במאמר. אנשים רבים אומרים "הדירוג שלי נמוך" כשהם מתכוונים בעצם לבעיה בנתונים. ההבדל מהותי:

• נתוני אשראי (דוח אשראי) הם הפירוט עצמו: אילו הלוואות יש לך, האם החזרת אותן בזמן, האם יש פיגורים, האם הוטלו עליך הגבלות, וכדומה. זו הרשומה העובדתית.
• דירוג אשראי הוא ניקוד או הערכה מספרית שלשכת אשראי מחשבת על בסיס הנתונים, כדי לתמצת בצורה אחת את רמת הסיכון שאתה מייצג כלווה. זו פרשנות של הנתונים, לא הנתונים עצמם.

למה זה משנה כל כך? כי שתי הבעיות מטופלות אחרת לגמרי. אם הנתונים עצמם שגויים (דווח חוב ששילמת, הגבלה שכבר פגה, פרט שאינו נכון) יש לך זכות חוקית לבקש לתקן אותם, וזה אכן ניתן לתיקון. לעומת זאת, אם הנתונים נכונים אך פשוט לא מחמיאים (היה פיגור אמיתי, חזר צ'ק אמיתי), הדירוג משקף מציאות אמיתית. אף אחד לא יכול ולא רשאי "למחוק" מידע שלילי נכון לפי דרישה. מי שמבטיח לך מחיקה כזו פשוט אינו דובר אמת.

אילו גורמים באמת משפיעים על הדירוג

לשכות האשראי אינן מפרסמות נוסחה מדויקת, וזה לגיטימי. אבל מתוך היגיון המערכת והמידע הזורם אליה, אפשר להצביע בבירור על המשפחות הגדולות של גורמים שמשפיעים:

• היסטוריית תשלומים. זה ליבת העניין. האם החזרת הלוואות ואשראי בזמן, או שהיו פיגורים. עמידה עקבית בתשלומים היא הגורם החיובי המשמעותי ביותר לאורך זמן.
• הגבלות ואירועים חמורים. הגבלת חשבון בשל צ'קים שחזרו, הליכי חדלות פירעון, או צעדי גבייה דרך ההוצאה לפועל. אלה אירועים בעלי משקל כבד.
• ניצול האשראי והיקף החובות. כמה אשראי עומד לרשותך מול כמה אתה בפועל מנצל, ומהו היקף ההתחייבויות הכולל ביחס למצבך. ניצול גבוה ומתמשך עלול להעיד על לחץ פיננסי.
• ותק והיקף ההיסטוריה. מערכת יחסים פיננסית ארוכה ויציבה מספקת יותר מידע ובדרך כלל פועלת לטובתך, לעומת היסטוריה דקה או חדשה שקשה ללמוד ממנה.
• ריבוי פניות וחיפוש אשראי אינטנסיבי. בקשות רבות לאשראי בתקופה קצרה עשויות להצטייר כסימן ללחץ פיננסי.

שימו לב למה לא נמצא ברשימה: גובה המשכורת שלך, מקצועך, מוצָאך או מצבך המשפחתי אינם, כשלעצמם, "נתוני אשראי". המערכת עוסקת בהתנהלות הפיננסית מול אשראי, לא בפרופיל סוציו-אקונומי.

איך בודקים את המצב שלך, בחינם

לפני שמשלמים למישהו או נכנסים ללחץ, הצעד הראשון תמיד צריך להיות לראות מה בעצם כתוב עליך. כל אזרח בישראל זכאי לקבל דוח ריכוז נתונים שנתי בחינם מבנק ישראל, וזו הזכות הבסיסית והחשובה ביותר שלך במערכת הזו. אפשר לפנות למרכז המידע של בנק ישראל בטלפון *6194, או דרך האזור האישי באתר בנק ישראל. הדוח הזה מאפשר לך לראות בדיוק אילו גופים דיווחו עליך ומה הם דיווחו.

מומלץ מאוד לעבור על הדוח בעיון. אם משהו בו נראה לא נכון, זו בדיוק הנקודה שבה אפשר לפעול: להגיש בקשה לתיקון מול הגורם המדווח או מול בנק ישראל. תיקון טעות אמיתית הוא תהליך לגיטימי, חוקי, וחינמי לחלוטין.

אז מה כן אפשר לעשות, ומה לא

נסכם ביושר, כי הבהירות הזו היא כל העניין. אפשר לתקן טעויות בדוח, להסיר הגבלות שמוצו או שולמו, להסדיר חובות מול הנושים בצורה מסודרת, ולבנות מחדש היסטוריה חיובית לאורך זמן באמצעות התנהלות נכונה. אי אפשר למחוק מידע שלילי נכון רק כי הוא לא נוח, אי אפשר לקנות "דירוג גבוה", ואף אחד לא יכול להבטיח לך תוצאה, אחוז הצלחה או לוח זמנים. מי שמבטיח כל זאת מוכר אשליה.

הבשורה הטובה היא שמערכת נתוני האשראי, בניגוד למה שרבים חושבים, אינה גזר דין לנצח. היא דינמית. אירוע שלילי אמיתי מאבד ממשקלו ככל שעובר זמן והתנהלות חדשה ותקינה נצברת מעליו. הדרך החוצה אינה קסם, אלא הבנה של התמונה ופעולה מסודרת לאורך זמן.

אם עברת על הדוח שלך ואתה לא בטוח מה אתה רואה, או רוצה להבין אילו צעדים רלוונטיים דווקא למצב שלך, אנחנו כאן לשיחת ייעוץ ראשונית להבנת המצב, בלי התחייבות ובלי הבטחות שווא. לפעמים עצם ההבנה של מה שכתוב עליך היא כבר הצעד הראשון להחזיר את השליטה לידיים שלך.

שאלות נפוצות

→ כל המאמרים · מסלולי השירות לפי המצב שלכם · צ'קליסט: בחירת חברה